<h1>שו"ת הרשב"א ח"א סימן תקמ"ז</h1>
<h2>דף עה:</h2>
ולענין כלי חרס שאמרת אם שוע באבר אם דינו לטומאה ככלי מתכות כמו לטבילה. לא ידעתי עיקר לשאלה זו (אחת) [אחר] שאמרת שאתה שואל למעשה, דאי ליטמא מגבו כמתכות או דוקא מאוירו ככלי חרס עכשיו אין לנו עסק לטומאה וטהרה של כלים. ואם לעיקר הדין אתה אומר, אם יש להן טהרה במקוה אף דינן לטומאה ככלי מתכות, מדאמרינן בפרק קמא דשבת [ט"ו ע"ב] כלי זכוכית מאי טעמא גזרו בו רבנן טומאה אמר רבי שמעון בן לקיש הואיל ותחילתו מן החול שוינהו רבנן ככלי חרס אלא מעתה לא תהא להן טהרה במקוה אלמה תנן אלו חוצצין בכלים הזפת והמור בכלי זכוכית ואוקימנא משום דכיון דכי נשברו יש להן תקנה שוינהו רבנן ככלי מתכות אלמא אי לאו מהאי טעמא לא היה להן טהרה במקוה, וכדאמר רב אשי נמי בשילהי עבודה זרה בכלי זכוכית הלקוחין מגוי דצריכין טבילה ככלי מתכות ומינה דכל כלי חרס דשוע אם יש לו טהרה במקוה שויוה ככלי מתכות וכבר אסיקנא בשילהי פרק השוכר שבעבודה זרה בקוניא כמאן דאמר כסופו ובעו טבילה.
